"כולם לרכז את אותם התיקים של החברה שלכם באזור שלי!" קראתי. "אני רצה בפוטר למסד מספר נתונים באזור המטבח. אחר באיזה אופן תיקחו בבקשה את אותן הקולבים בשיתוף החליפות וכול החלקים התלויים בעזרת מהמדה המזוודות למכונית. בני האדם צריכים לצאת תוך 15 זמנים."
שמעתי טפיפות רגליים ממהרות אלינו ולשם בעניין השטח מעליי.
איכותי, חשבתי, אלו מקשיבים לי.
ואז שמעתי קולות חבטה מסוג תיק פלילי שנגרר במורד המדרגות.
"וואו, או שלא כן נצליח להתקרב לא ממש לפני הזמן!"
כלי הרכב הינה עמוסה בכל מקום העזרים שבבעלותנו. נדחסנו פנימה ויצאנו לדרכנו אל היישוב. הכבישים היו עמוסים, נוני לסיכום עצרנו לתחום מקום המלון. יצאתי בזמן קצר מהמכונית בכדי להתייצב להרשמה בעמדת הקבלה, בעוד שיש להן מחנה את אותן האוטו. הנער השליח הזדרז פנימה תוך שימוש המטען.
.djvu/page51-2210px-The_Ballad_of_Reading_Gaol_(1904).djvu.jpg)
סיום מהמדה גמר יכולתי לנשום בהקלה. אינה פסול, חשבתי. אנו צריכים לנו בעצם קצת זמן לפני ראש השנה למען לרכוש תוך ויתור נפש ולערוך סדר במחשבותיי. חייו טס ונותרו הוא רק 40 רגעים להדלקת נרות. ילדים צעירים שלי החלו כדי להתארגן. באתר למצוא את אותם נהמת מייבשי שערות הראש ואת הדלתות נפתות ונסגרות.
שירותי תמלול - מחירון את אותן החדר סביבי וניסיתי ליצור איפה הניחו את אותם התיק שלי, נוני אינן ראיתי את הפעילות בשום מקום. בדקתי מתחת למטות, בארון, באמבטיה... כנס לאתר אנו לא עכשיו בשום מקום.
יצאתי לפרוזדור. יש אפשרות ש שכחו את המקום שם? לא, אין כלום.
מיהרתי לחדר ילדים צעירים והפכתי רק את כולו. כמעט כל תיק פלילי.
הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. הרגשתי שהלב שלי צונח בתוך הבטן. רצתי חזור לחדר.
"כולם לשים לב!" קראתי. "אני אינה מוצאת את כל המזוודה שלי בשום מקום מתאים. מישהו בקיא היטב איפה זו גם נמצאת?"
המקבלים החלו לסרוק אחר החדר, אלו הסתכלו מתחת למיטות, מאחורי הווילונות, בארונות. אולם אינן ממוקם שום לכלוך, באופן ממשי כמוני. אוי ממש לא. נולד אינו נראה מעולה.
"באיזה צבע נתפסה המזוודה שלך?"
"גם בגדי החג של העבודה היו בתוך, אמא?"
נשמתי מושלם. "מישהו זוכר אשר הוא הביא מזוודה כחולה אל המלון?" מה שקיבלתי בתגובה שיש מבטים חלולים.
"מישהו זוכר שהוא העלה את התיק הכחול שלי אודות הרכב?"
דממה.
"טוב, הייתי לקחתי את החליפות ואת הקופסאות", טען אדם זאטוטים.
"ואני הייתי עשויה להשיג את אותה המזוודה הכבדה שאף אחד לא רצה לסחוב".
אתם התחיל להגיד לכל המעוניין אחר מה הוא בהחלט לקח – וכל זה חוץ מהמזוודה שלי.
התחלתי להרגיש כעס. אודות מה כולנו זוכרים את הדברים שיש ברשותם ואת שלי מותירים מאחור? מה אני אעשה בשלושת הימים הבאים? הנו אינה בסדר!
ואז צצה בראשי המצאה אטרקטיבית ששינתה בהחלט את כל הפרספקטיבה שלי. רק לאותו רגע, כי אם לדרך שבה אני בהחלט שם לב את הדברים בימים אלה.
הגיע היום שאני אקח הרבה אחריות וממש לא אאשים אחרים כשמשהו משתבש, חשבתי לעצמי. דרושים תמלול והקלדה , ביקשתי מבין כולם להשיג את כל התיק שלי, ובאמת נקרא נפלא עד הם היו עושים אותם. נוני השורה התחתונה הזו שהדבר התיק שלי! הייתי הייתי נדרשת לבדוק ולוודא שהמזוודה שלי אכן הג