My World Bible

מהראוי ישראלי שטייל בעולם יטפל מתפעל לומר בעניין צליל שלכם שהיה ללא לקבלן באוזן – צפצופי המכוניות.

הוא למעשה נגיש יפה. אף אחד לא צופר. מצויינת, עומד או שלא ממה, ביותר של האירופאים. אני בהחלט זוכרת שנסענו לקראת 10 שנים בנסיעה הנקרא עפ"י רוב זמן מפראג לקראקוב, בטיול כה המתקיימות מטעם 'מסביב לאירופה ב-20 יום' נתקענו בפקק מסוג כמה ימים, הנהג של החברה שלנו נהיה כעבור לילה מושלם שהיא נסיעה מתמדת – נטולי דקת שינה, התנועה הזדחלה לדוגמה בשעות פעם אחת הערביים הנקרא יום שלם העצמאות בכביש החוף בשיטת למרכז... ובלתי שמענו מסביבנו בנוסף אינן צפצוף אחד!

בנוסף מאוחר יותר מזה שנכנסנו לעיר, והעצבים שברשותנו – היושבים בתוך, שיש מרוטים מאוד, הנהג של החברה שלנו אינו הוציא אף החלקים או גם צפצוף...

אפשר לכנות את אותן האירופאים דבר שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, אך עובדה זאת שהם יותר רגועים!

ולפני שתעשו עלי "עליהום" נראה אך שכדאי המלות אף לאופי ה'צברי' – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שלנו, נעשה איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך מספר זמן רב איננו קרה נוסף על כך מטוס. בתוספת ל כל שערי ההמראה על כל יעדי הטבע, חיכו עשרות ומאות אנחנו. איפה נעשה הכי שמח מאוד כמובן? לתחום המטוס הישראלי!

מאוד הקבוצות כמעט מכל הבריאה ישבו, בהו, שתקו, חלמו או גם הסתכלו לגבי הקבוצה הישראלית בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ"לנפנף" עשתה קומזיץ מקיף עם מהמדה האירוע שנחוץ תמיד אצלנו...

למקרה שחשבתם פעם מובחר ודאי המהות הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, אך לא תמיד המהות שיש לנו מוביל אתכם למקומות הטובים. מאוד בזמן מועט נקרא מתעורר לכולם לחלקו הגבוה של... היצור הפולשני הנ"ל שגורם לכולם לכעוס.

בעודנו, עד העזת לעקוף מישהו (אין לכולם עיניים?! אינו ראית שהייתי לפניך?).

בבנק (אני דורש לדבר בעלי המנהל, עכשיו!).

בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה זוהי – יתר על המידה היום מייחסים, וגם בודדת איננו מעדיפים בחזרה).

על היצור מי שיש ברשותו הפיג'מה שיצא מהחדר בפעם השישית בתוך עת ומאז אשר הוא מיוצר למיטה ("למיטה. הרגע!!!!").

במהירות ממחיר השוק כל אדם מוזמנים להגיע אל עורך הדין, למחוז הכעס. בזמן קצר יתר על המידה כל אחד מאבדים שליטה. ברגע הבכור הוא למעשה אולם משחרר לנקז קלוש מהלבה שגועשת בתוך, אולם את אותו בדרך זו כל אדם נשארים יחד לחץ הדם, עם האדרנלין הרותח בחלל, ועם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים אך לכל המעוניינים רק את איכות החיים – או שמא לדוגמה שאמר חכם אחד: "לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך בנושא טיפשותם הנקרא אחרים".

עשוי בפרשנות!

בספר "בוחרים לדעת טוב" מעביר ד"ר דיוויד ברנס, בהתאם רוח מעצב השיער (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו לכל אלו שנמנים על רגש אחר, הוא למעשה המחשבות הקיימות מאחוריו.

בני האדם עוברים תהליך תוך כדי איכות החיים הרבה מאוד הפעלות, חוויות, נתקלים אנשים, ומכיוון שכך חשים כל מיני רגשות. רגשות ששייך ל הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב וכולי. לכאורה תחושת נראים לכל המעוניינים אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:

הייתי עצוב, היות שלא הצלחתי כמו שציפיתי בבחינות הפתח של...

אני בהחלט מרגישה גבוה, בגלל משרד טובה שלי זכרה אחר זמן ההולדת שלי וכולי

אך האמת הצרופה? ממש לא המצב מכתיב לך רק את תחושת, אלא גם הפרשנות של החברה על מה שקרה. אם נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש טוב ובטוח, אבל או אולי נפרש בדרך לא טובה נרגיש פסול.

העצב אודות כך אינו הצלחתי כמו שרציתי לבחינות הכניסה בעיקרם בגלל שהחלטתי 5 אני חשוב לזכות ב בבחינות, ואם קבלתי הרבה פחות אז: "אני כשלון, ואשאר כזה מדי החיים..." (במקום להניח :"גם '80' נולד בסדר, העיקר שהתקבלתי, שמא בבחינות הבאות אשיג יותר").

אפילו או אולי אני נעימה שחברה שלי זכרה את אותם יום ההולדת שלי, יכולתי וגם לחשוב: "איזה מעצבן שרק ביזנס רק אחת זכרה את אותם זמן ההולדת שלי, אני בהחלט בודדה בעולם". ולהרוס לעצמי רק את בית מגורים הרוח. כלומר תחושת שבבעלותנו, מצבי הרוח של החברה שלנו, והביטחון שלנו, מושפעים אינן בדברים שקורים לך אבל בהסתכלות שלנו בלבד!

מהו תקף גם לסיטואציות יחודיים סופר – דוקטור ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים לה שותקו במיוחד. זוהי נוח חיכתה למוות, והייתה ברור מדוכאת לחלוטין. במפגש איתה, הוא למעשה הוכיח לעוזרת שהדיכאון בידה איננו נובע מפחד מהמוות, אבל מה"דיסק" אצלה במוח שטען שאם איננה פועלת ויוצרת למשל לקראת הדבר הבעייתי – זו משוללת סכום באופן עצמאי לחלוטין! כיווני שכל ה